מחשבון שעות נוספות

שעה נוספת נוצרת בשתי דרכים

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, שעות נוספות הן שעות העבודה שחורגות מגבול יום העבודה או מגבול שבוע העבודה (סעיף 1). שני הגבולות נבדקים, ושעה אחת לא נספרת פעמיים:

1. הכלל היומי: כל שעה מעבר למכסה של אותו יום.
2. הכלל השבועי: לאחר שמניין השעות הרגילות בשבוע הגיע ל־42, כל שעה נוספת באותו שבוע היא שעה נוספת, גם ביום קצר.

המחשבון מפעיל קודם את הכלל היומי ואחר כך את השבועי, ומציין ליד כל יום איזה כלל יצר את השעות הנוספות שלו. בדוגמה הראשונה כל השעות הנוספות מגיעות מהכלל היומי, ובשנייה מהכלל השבועי. בשבוע אמיתי שני הכללים יכולים לחול באותו שבוע, והמחשבון מפעיל את שניהם.

ביום שיש בו עבודת לילה המכסה היא 7 שעות בכל סוג שבוע. המחשבון הזה מניח משמרות יום; משמרת הכוללת שעות לילה יש לבדוק במחשבון משמרת לילה.

ערב חג: לפי החוק, ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו המכסה היא 7 שעות, גם בערב יום כיפור ובשני סוגי השבוע (סעיף 2(ב)). כך המחשבון מחשב כברירת מחדל, והוא מניח שלא עובדים בחג עצמו.

יום שישי בשבוע של חמישה ימים: לפי החוק, ביום שלפני המנוחה השבועית, כלומר ביום שישי כשהמנוחה בשבת, יום העבודה לא יעלה על 7 שעות (סעיף 2(ב)), והמחשבון מחשב כך לכולם, יחד עם מכסת השבוע. לעובדים שחל עליהם צו 1990 יש קריאה אחרת: לפי סעיף 5(ב) לצו וההסבר של משרד העבודה על "היום הפנוי", שעות ביום הפנוי, למשל ביום שישי כשהוא היום הפנוי, נעשות נוספות רק אחרי שהשבוע השלים את השעות הרגילות שלו, כשנספרות בהן גם שעות היעדרות שהעובד היה זכאי לקבל עליהן תשלום. המחשבון משתמש ב־7 שעות, לפי סעיף 2(ב) לחוק.

צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, משנת 1990, קובע הסדר אחר, אבל רק לעובדים בשבוע של חמישה ימים ורק בענפים שברשימה שלו: תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, חברות ביטוח, קבלני ניקיון ואחזקה, יבוא, יצוא, מסחר סיטונאי (לא מעסיק שעוסק גם בקמעונאות) ושירותים עסקיים מסוימים. גם בענפים האלה הוא לא חל על מקום עבודה שמועסקים בו פחות מארבעה עובדים, על עובדים שהשבוע המקוצר שלהם מוסדר בהסכם קיבוצי משלהם, על חברות ממשלתיות ועירוניות, ועל מעסיקים שקיבלו פטור מהוועדה שמפקחת על הצו. מי שהצו חל עליו עובד בערב חג שמונה שעות בתשלום של תשע, או שבע שעות בתשלום של שמונה, לפי מה שקבעו המעסיק ונציגות העובדים; במקום עבודה שבו עבדו כבר קודם בערבי חג שש שעות בתשלום של שמונה, ההסדר הזה נשאר. בערב יום כיפור עובדים שש שעות בתשלום של תשע. בשבוע של חמישה ימים אפשר לבחור במחשבון, תחת "הגדרות שבוע", את ההסדר שחל עליכם לפי הצו, או "לא בטוח/ה" כשלא ידוע אם הצו חל, ואז החישוב לפי החוק בלבד ומוצגת הערה שהתוצאה זמנית. הבחירה משנה את המכסות. השעות ש"בתשלום של" לא נכנסות לסך הכולל: הן מוצגות בנפרד כסכום אפשרי ("עד" סכום מסוים), לערבי חג שחלים בימים ראשון עד חמישי; על ערב חג ביום שישי ראו בהמשך. לכן הסך הכולל עלול להיות נמוך ממה שמגיע. סעיף 9 בצו קובע את אורך ערב החג בלי להתנות אותו בכך שלא עובדים בחג עצמו, ולכן מחשבון שכר המשמרות מחיל אותו גם כשמזינים משמרת בחג עצמו, בערבי חג שחלים בימים ראשון עד חמישי. המחשבון מניח ששבת היא יום המנוחה השבועית שלכם ולא יום שאתם חייבים לעבוד בו לפי הסידור, ולכן ערב חג שחל בשבת מחושב לפי החוק בכל אחת מהאפשרויות; מי שהסידור מחייב אותו לעבוד בשבת עשוי לקבל לפי הצו תוצאה אחרת.

סעיף 9 בצו חל על "ערבי חגי ישראל החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו". לפי סעיף 4(ב) לתוספת הראשונה לצו, חמשת ימי העבודה של כל עובד נקבעים לפי סידור העבודה, ואין לעובד זכות ליום פנוי מסוים, ולפי סעיף 4(ג) המעסיק רשאי להעביר את היום הפנוי ליום אחר. לכן התשובה לגבי ערב חג שחל ביום שישי לא חד־משמעית: אם יום שישי הוא היום הפנוי שלכם, סעיף 9 לא חל עליו; אם יום שישי הוא יום עבודה קבוע שלכם לפי הסידור, או שהמעסיק העביר את היום הפנוי ליום אחר, סעיף 9 חל גם עליו. המחשבון מניח שיום שישי הוא היום הפנוי, ומחשב ערב חג ביום שישי לפי 7 השעות שבסעיף 2(ב) לחוק. כשמזינים ערב חג ביום שישי, הוא מציג ליד הסכום הכולל גם את התוצאה לפי סעיף 9: בה יום שישי מחושב לפי אורך ערב החג בהסדר שבחרתם, גם כשהוא ארוך מ־7 שעות (ערב יום כיפור הוא תמיד שש שעות, בתשלום של תשע), והשעות ש"בתשלום של" מוצגות בנפרד: הסכום המלא מגיע אם עבדתם את כל יום ערב החג לפי ההסדר.

שבוע של חמישה ימים: 8.6 ו־7.6 שעות

החוק עצמו קובע יום עבודה של 8 שעות ושבוע ארוך יותר (סעיף 2 וסעיף 3). צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, בתוקף מ־1.4.2018, קיצר את השבוע ל־42 שעות בלי הפחתה בשכר. הקיצור נעשה בהורדה של שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע בשבוע, "היום המקוצר" (סעיף 2.1 וסעיף 2.2 לצו). הצו לא מוגבל לשבוע של חמישה ימים: גם בשבוע של שישה ימים מקצרים בשעה יום אחד מוגדר וקבוע.

כשמחלקים 42 שעות בין חמישה ימים שאחד מהם קצר בשעה, מתקבלים ארבעה ימים של 8.6 שעות ויום אחד של 7.6. כך מחושבות השעות הנוספות היומיות בשבוע של חמישה ימים במבחן המעשי של משרד העבודה לבודקי שכר מוסמכים, וכך עובד המחשבון.

במדריך הזכויות של משרד העבודה מופיע נתון נוסף: במקום עבודה שעובדים בו חמישה ימים בשבוע, יום עבודה לא יעלה על 9 שעות. זה נתון על האורך המרבי של יום עבודה, לא על המכסה שממנה מתחילות שעות נוספות. במבחן של משרד העבודה, יום של 9 שעות בשבוע כזה כולל 0.4 שעה נוספת מעבר ל־8.6, וכך גם במחשבון, שעובד לפי 8.6 ו־7.6.

אם לא ידוע איזה יום הוא היום המקוצר, המחשבון מחשב כל יום לפי 8.6 שעות, חוץ מיום שישי (7 שעות), ערב חג וערב יום כיפור, שבהם המכסה קצרה יותר, ומציין שבשבוע כזה הוא עלול לפספס שעה נוספת. לפי הצו, עובד שנדרש לעבוד בשעה שקוצרה ביום המקוצר מקבל עליה תמורה כעל שעה נוספת.

125% או 150%

על שתי השעות הנוספות הראשונות באותו יום משלמים לפחות 125% מהשכר הרגיל, ועל כל שעה נוספת שאחריהן לפחות 150% (סעיף 16). הספירה מתחילה מחדש בכל יום. שעות נוספות מכוח הכלל השבועי נספרות יחד עם השעות הנוספות היומיות של היום שבו עבדתם אותן, באותה ספירה.

לעובדים בשכר חודשי בחלק מהעבודות החוק מאפשר למעסיק לתת, במקום התשלום הנוסף, מנוחה: שעה ורבע לפחות על כל אחת משתי השעות הנוספות הראשונות, ושעה וחצי לפחות על כל שעה שאחריהן (סעיף 16(ב)). המחשבון מחשב תשלום בלבד.

"השכר הרגיל" לעניין זה כולל את כל התוספות שהמעסיק משלם (סעיף 18). המחשבון מחשב לפי התעריף שהזנתם, ולכן אם אתם מקבלים תוספת קבועה לשעה, הזינו את התעריף הכולל את התוספת.

שני שבועות לדוגמה

בשתי הדוגמאות מדובר בשבוע עבודה של חמישה ימים; יום חמישי הוא היום המקוצר, והתעריף הוא 50 ₪ לשעה. השעות נבחרו להמחשה, וכל מספר בטבלאות הוא פלט של המחשבון עבורן.

שבוע של ימים ארוכים

כל יום עובר את המכסה שלו, ולכן כל השעות הנוספות נוצרות מהכלל היומי: 3 שעות, כולן ב־125%. השעות הרגילות מסתכמות בדיוק ב־42, כך שהכלל השבועי לא מוסיף דבר. סך התשלום בעד השבוע: 2,287.50 ₪.

שבוע בלי יום ארוך, עם יום שישי

אף יום לא עובר את המכסה שלו, ובכל זאת השבוע מגיע ל־46.5 שעות. ביום שישי, לאחר 0.5 שעה, מניין השעות הרגילות בשבוע מגיע ל־42, ומכאן פועל הכלל השבועי: שתי השעות הנוספות הראשונות של היום ב־125% והשאר ב־150%. סך התשלום בעד השבוע: 2,412.50 ₪.

זה גם מה שמשרד העבודה כותב על עבודה ב"יום הפנוי": מי שהשלים 42 שעות עבודה בשבוע של חמישה ימים זכאי לגמול שעות נוספות על העבודה ביום הזה. לפי סעיף 5(ב) לצו נספרות לצורך זה גם שעות היעדרות שהעובד היה זכאי לקבל עליהן תשלום.

ממשכורת חודשית לערך שעה

מי שמקבל משכורת חודשית צריך ערך שעה כדי לחשב שעות נוספות. במגזר הפרטי מחלקים משכורת של משרה מלאה ב־182: לפי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה מחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה, ומשרד העבודה משתמש באותו בסיס בשכר המינימום לשעה.

דוגמה בשבוע של שישה ימים: משכורת של 10,000 ₪ למשרה מלאה היא 54.95 ₪ לשעה. היום המקוצר הוא שלישי. בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי עבדו 8 שעות בכל יום, ביום שלישי 10, וביום שישי 7. ביום שלישי, מעבר למכסה של 7 שעות, נוצרות שעות נוספות מהכלל היומי: 2 ב־125% ו־1 ב־150%. ביום שישי אין חריגה מהמכסה היומית, אבל אחרי 3 שעות מניין השעות הרגילות בשבוע מגיע למכסה השבועית, וכל שאר השעות הן שעות נוספות לפי הכלל השבועי: 2 ב־125% ו־2 ב־150%. התשלום על השעות הנוספות של השבוע: 274.76 ₪ על השעות ב־125% ו־247.28 ₪ על השעות ב־150%. ערך השעה מעוגל לאגורה, והתשלום על כל סוג של שעות בכל יום מחושב ממנו ומעוגל לאגורה גם הוא; לכן חישוב ידני על המשכורת עצמה יכול לצאת שונה בכמה אגורות.

בחלק מהשירות הציבורי שבוע העבודה קוצר בהסכם קיבוצי, ובסיס החישוב החודשי בהסדר הזה שונה. המחשבון משתמש בבסיס של המגזר הפרטי ולא מתאים להסדר הזה.

משרה חלקית

שעה נוספת נמדדת מול הגבולות שבחוק, לא מול היקף המשרה. לפי משרד העבודה, עובד במשרה חלקית לא זכאי ככלל לגמול שעות נוספות על "שעות עודפות", כלומר על הפער בין שעות המשרה החלקית לשעות של משרה מלאה. המחשבון עובד באותה דרך: לעובד בחצי משרה, כל השעות של יום עבודה מלא אחד באמצע השבוע משולמות כשעות רגילות, כל עוד היום לא עובר את המכסה היומית והשבוע לא הגיע ל־42 שעות רגילות.

שכר כולל ושעות נוספות גלובליות

חוק הגנת השכר קובע שאם לעובד שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו נקבע שכר שכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית, רואים את השכר הזה כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לעניין זה על ידי שר העבודה (סעיף 5). המחשבון לא קובע אם הסדר של שעות נוספות גלובליות בחוזה או בתלוש שלכם תקף ומה הוא מכסה. מה שהוא כן נותן הוא נקודת השוואה: הזינו שבוע אמיתי וראו כמה שוות השעות הנוספות שלו לפי החוק. אם הסכום הקבוע בתלוש נמוך בעקביות מהסכום המחושב לפי השעות, כדאי לברר זאת עם המעסיק או עם גורם מקצועי.

ההנחות של המחשבון

• כל יום הוא משמרת אחת רציפה שמתחילה בשמונה בבוקר, בלי הפסקות ובלי שעות לילה. יום שהיה מסתיים אחרי 22:00 נדחה. למשמרות אמיתיות, עם שעות כניסה, יציאה והפסקות, השתמשו במחשבון שכר משמרות.
• שבת לא נכללת. יום שישי שהיה נמשך אחרי 18:00 נדחה, וכך גם יום חג. על שעות בשבת ובחג: עבודה בשבת ובחג.
• החישוב הוא לעובד בגיר במגזר הפרטי. החוק לא חל, למשל, על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים שדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי, ועל עובדים שהמעסיק לא יכול לפקח על שעות העבודה והמנוחה שלהם (סעיף 30), וגם קיצור השבוע לפי הצו לא חל עליהם.
• הסכם קיבוצי, צו הרחבה של הענף או חוזה אישי יכולים לקבוע תנאים טובים יותר, והמחשבון לא מכיר אותם.
• התוצאה היא חישוב תשלום, ולא קביעה שהיה מותר לעבוד את השעות. ההיתר הכללי של משרד העבודה מגביל גם את אורך יום העבודה כולל שעות נוספות וגם את מספר השעות הנוספות בשבוע.